קשה לומר שאנחנו איתכם, שהרי אנחנו בלב הארץ כאן, אצלנו שקט, הכל כרגיל והילדים הולכים לבי"ס בזמן, בתי קולנוע פתוחים, אנשים קונים בסופר והמסעדות מלאות, ואני מביט אל ת"א, אל כיכרותיה הסואנות והשבעות, ושלווה ביום, שלווה בלילה, שלווה מסביב לשעון, ורק אצלכם שורקות הקטיושות- אנשי הצפון.

קשה לומר שאנחנו איתכם, אבל אנחנו רואים אתכם על המסך, אנחנו רואים את הגגות הפעורים ואת הקיר שלארץ נשפך, את המתח הזה המביט לנו מול פנים ואישון, את הילדים אשר נסגרים בלילה בחדר ביטחון, את הפחד אשר מהלך בשכונות, ברחובות, ובין הבתים, ובכל זאת, אנחנו איתכם, כי בזכותכם- אנחנו לא מתמוטטים. שהרי מן הפגז הראשון אשר נפל עליכם ידענו: העמידה החזקה שלכם היא השקט והשלווה שלנו.